לפני כ 10 שנים יזם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מימון של טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות (לא כולל ישור שיניים שקוף).
הכסף הציבורי עבר לקופות החולים למטרה זו.
הקופות, תשימו לב, מחזיקות בבעלות פרטית תאגידים בערבון מוגבל – מרפאות שיניים, שהינן חברות מסחריות למטרות רווח לכל דבר ועניין.
כלומר, חברות מסחריות מקבלות כסף ציבורי ובתמורה צריכות להעניק טיפול חינם לילדים לפי ההשתייכות לקופת חולים זו או אחרת.
מנגד, היה ציבור גדול של רופאי שיניים פרטיים כ 10,000, שאיבד הכנסה שעברה, כאמור, לחברות בבעלות פרטית של קופות החולים.
הרווח הגדול היה ללא ספק של הורים לילדים שלא היו צריכים לשאת יותר בעלויות עבור טיפולי שיניים לילדים.
ומה עם המטופלים? האם הילדים עצמם הרוויחו מהרפורמה?
כאן זה מתחיל להיות מעניין.
בואו נראה מה קורה בפועל.
אשאל מספר שאלות:
מיהם הרופאים שמטפלים בילדים בקופות החולים?
מהו התגמול שהם מקבלים מהקופה עבור הטיפול בילדים?
האם מרפאות השיניים שבבעלות קופות החולים מצליחות לספק את הביקוש לטיפולי חינם של הילדים?
לרוב טיפול שיניים לילדים דרך הרופאים שמטפלים בהם במרפאות של קופות החולים יהיו זמן קצר אחרי סיום הלימודים. הם יסכימו לטפל בילדים כי זו הדרך שלהם להיכנס למערכת, כשמטרתם לטפל במבוגרים.
התגמול עבור טיפולי ילדים נמוך יותר וכתוצאה מכך עשויה להיווצר תופעה הידועה בשם "טיפולי יתר".
מרוב ביקוש לטיפולים, קופות רבות פנו למרפאות שאינן בבעלותן והציעו להן לעבוד בהסדר עם משרד הבריאות דרכן. ולמרות זאת, זמן ההמתנה לקבלת תור ראשון לבדיקה הנו מעל ארבעה חודשים.
ילד שאינו משתף פעולה בצורה קלה עם הרופא מופנה ישירות לטיפול בהרדמה מלאה בבתי החולים.
לאור המידע שסיפקתי מתבקשת המסקנה שהרפורמה של סגן השר יעקב ליצמן אכן הועילה לשכבות מאוד מסוימות באוכלוסייה, והורים רבים שמעוניינים לקבל טיפול שיניים איכותי עבור ילדיהם עדיין מחפשים רפואת שיניים פרטית בתשלום.
מומחית לטיפולי שורש, DMD אונ' תל אביב, DMD אונ' TUFTS, BOSTON, התמחות באנדודונטיה בבית חולים רמב"ם, חיפה.
