בית

שאלות נפוצות

מה עדיף מברשת שיניים ידנית או חשמלית?

אדם בעל מוטיבציה וטכניקה נכונים משיג שליטה טובה בהיגיינה האורלית באמצעות מברשת ידנית רגילה.
אולם, יתרונות המברשת החשמלית באים ליידי ביטוי בהסרה יעילה יותר של רובד חיידקי בזמן קצר יותר ובחיזוק המוטיבציה של המשתמש לצחצוח השיניים. לאור זאת, האדם הממוצע, אשר זמנו קצר ויומו עמוס עשוי בהחלט להפיק תועלת גבוהה יותר משימוש במברשת חשמלית על פני מברשת ידנית.
חשוב לציין ששימוש במברשת חשמלית אינו מהווה חלופה לניקוי המרווחים שבין השיניים באמצעות חוט דנטלי, קיסם דנטלי או מברשת בין שינית מיוחדת לניקוי מרווח זה.

כאשר אנחנו מגיעים לרופא שיניים לטיפול שורש מדברים אתנו על תעלות, מה הן התעלות?

שאלה טובה, התעלות בשורש מכילות את מוך השן.
בטיפול שורש אנחנו מנקים את התעלה ממוך נמקי או דלקתי ובמקומו מכניסים
חומרים כדי לאטום את תעלת השן ולמנוע חדירה חוזרת של חיידקים.

ניקוי יסודי של התעלות בהם נמצא מוך השן הוא קריטי לטיפול, תעלה שלא נוקתה ביסודיות
ונאטמה היטב, מאפשרת לחיידקים להמשיך לפגוע בעצם הלסת.

לכן אפשר למצוא מקרים בהם לאחר טיפול שורש המטופל חוזר למרפאה עם
זיהום וכאבים עזים שדורשים ניקוי מחדש של התעלות.

כיצד אפשר לדעת אם התעלה נוקתה כראוי לפני שנאטמה?

מומחים לטיפולי שורש מצוידים במיקרוסקופ דנטלי המאפשר להם לראות אל תוך
התעלה בהגדלה של פי 16 ולנקות את המוך ביסודיות.

הלבנה ביתית או בלייזר, מה עדיף?

ההלבנה הביתית עדיפה תמיד

חומר ההלבנה מחמצן מולקולות בשן ולכן נוצר רושם אופטי של שיניים לבנות יותר.
עם הזמן השן חוזרת לצבעה המקורי. כדי לשמור על השיניים לבנות צריך לבצע טיפולים לתחזוקת הגוון הרצוי.

חומר ההלבנה בלייזר ובהלבנה ביתית זהים, אבל הריכוז שונה: (35% בלייזר לעומת 15-20% בהלבנה ביתית).
מכשיר הלייזר מזרז את פעולת חומר ההלבנה, אך אינו מאפשר שליטה על הגוון הסופי.
ההלבנה בלייזר נעשית בישיבה אחת במרפאת השיניים ואילו ההלבנה הביתית נעשית בסדרת טיפולים בבית המאפשרים שליטה טובה יותר על הגוון.

בהלבנה בלייזר מנסים להשיג את התוצאה בטיפול אחד. משתמשים בחומר מאד מרוכז הגורם לפעמים לרגישות.
בפגישה אחת לא תמיד מגיעים לגוון הרצוי. ואז מה עושים?
בטיפולי תחזוקה בלייזר אין שמירה על הגוון.
בהלבנה ביתית המטופל מקבל סד וחומר הלבנה אשר זמינים תמיד. אפשר להמשיך ואפשר לעצור בהתאם לגוון ולרגישות. תהליך ההלבנה והתחזוקה נמצא בבקרה.
ההלבנה הביתית מצליחה תמיד! זה פשוט עובד. אם יש רגישות מורידים את המינון. השליטה תמיד בידי המטופל.
ההלבנה הביתית עדיפה גם כלכלית.

הערה חשובה: עושים הלבנה רק למטופלים עם שיניים ללא עששת וללא מחלות חניכיים.

מה זה MICRODENTISTRY?

פירוש המושג microdentistry הנו שימוש במיקרוסקופ במהלך הטיפול.

בשביל מה צריך מיקרוסקופ בזמן הטיפול?

פשוט – הרופא יכול לטפל רק במה שהוא רואה.

עבודת רופא השיניים ממקודת באזורים של מילמטרים מרובעים, ולפעמים גם במידות קטנות ממילמטר. העין האנושית לא יכולה לראות היטב פרטים במידות כל כך קטנות. המיקרוסקופ הדנטאלי מספק תאורה חזקה תוך הגדלת אזור הטיפול פי 25.

למשל, במקרה של סתימות ניתן לאטום את שולי השן עם חומר הסתימה בצורה טובה ומדוייקת בגלל שבעזרת מיקרוסקופ ניתן לראות היטב את המעבר בין חומר הסתימה לשן. כנ"ל במקרה של שיקום שיניים עם כתרים. ניתן לראות את האיטום בשולי הכתר. דבר זה חיוני למניעת דלף שולי של חיידקים העלולים לחדור מתחת לגבולות הכתר. המיקרוסקופ מאפשר צפייה לעומק התעלות במהלך טיפולי שורש ולא לסמוך על חוש המישוש בלבד.

בניתוחי חניכיים ניתן לבצע בעזרת המיקרוסקופ טיפולים פחות פולשניים ועם זאת מאד מדויקים, דבר שלא היה ניתן לפני כן. הריפוי והתוצאה משתפרים לאין ערוך.

לסיכום: רופא שיניים שעובד עם מיקרוסקופ רואה טוב יותר ומסוגל לטפל בפרטים הקטנים בצורה הרבה יותר מדויקת.

מאמרים נוספים בנושא (באנגלית):
David Clark, Rae Dorion

האם כדאי לעשות שתל מייד אחרי עקירה? האם אפשר לעשות העמסה מיידית על שתל?

יש להתחשב במספר גורמים לפני ביצוע שתל מייד לאחר עקירת שן:

האם אחרי העקירה יש מספיק עצם להחדרת השתל כך שיהיה יציב.
האם יש תהליך זיהומי במקום העקירה. אם כן, כנראה שעדיף לדחות את ההשתלה עד לאחר החלמת המקום.

האם כדאי לעשות העמסה מיידית על שתל?

העמסה מיידית מעלה את הסיכון לכשלון של שתלים.
ניתן לעשות העמסה מיידית רק כשאפשר לשחרר כוחות לעיסה מהשתל, למשל בשיניים קדמיות שאינן משתתפות בלעיסה, אך חשובות מההיבט האסתטי.
אם השחזור על שתל קטן ואינו משתתף בסגר ניתן לשקול העמסה מיידית בחיוב.

ככלל – הסיכון לכשלון השתל עולה באופן משמעותי אם מעמיסים עליו כוחות לעיסה מוקדם מדי.

מה היא שן בינה כלואה?

במקרים רבים שיני בינה בוקעות באופן חלקי או אינן בוקעות כלל. במצב זה הן נשארות "כלואות" בתוך רקמת חניכיים ולעיתים גם בתוך עצם.

אם השן לא בקעה או בקעה חלקית, מדוע מומלץ לעקור אותה?

במקרה של בקיעה חלקית השן באה במגע עם חלל הפה. שאריות מזון וחיידקים, המצויים בשפע בחלל הפה עלולים לגרום לדלקות ולכאבים. מכיוון שאין אפשרות להגיע לשיניים הכלואות בעת צחצוח, יש צורך בעקירתן.
אם השן הכלואה לא בקעה כלל, יש להישאר במעקב תקפותי לפי המלצת הרופא המטפל.מה יכול לקרות אם לא עוקרים שיני בינה כלואות?לא ניתן להתנבא ולומר בודאות מתי יפרוץ זיהום ממקור של שן בינה כלואה. הסיכון בהשארת שן בינה כלואה כרוך בזיהומים חוזרים באזור, עד כדי צורך באישפוז בבית חולים וטיפול אנטיביוטי דרך הוריד. במקרים קשים יותר יש צורך בהרדמה כללית לצורך טיפול בזיהום.צילומי רנטגןלקראת ביצוע עקירת שיני בינה כלואות בלסת תחתונה חובה לעשות צילום פנורמי, ובמקרים מסוימים צילום CT.

מה לעשות אם לילד נפלה שן חלב, אך השן הקבועה אינה גדלה במקומה?

לתופעה זאת קיימות שתי סיבות עיקריות:

סיבה גנטית – השן הקבועה חסרה. התופעה נפוצה במלתעה תחתונה ובחותכת עליונה. הטיפול בתופעה אורטודונטי או בעזרת שיקום על שתל לאחר גיל 18.
שן כלואה – שן קבועה "שנתקעה" בתוך הלסת. שן כזאת נראית בבירור בצילום רנטגן ואפשר לעזור לה לבקוע בעזרת חשיפה וטיפול אורטודונטי.

יש לציין, ששן קבועה בדרך כלל בוקעת במסלולו של השורש החלבי (שנספג), ולכן אם שורש של שן חלב חסר מסיבה זו או אחרת, השן הקבועה עלולה לסטות מהמסלול ולבקוע בצורה לא ישרה, או להיתקע בשן סמוכה ואפילו למוסס אותה.

אם שן חלב חסרה במשך זמן ממושך, החניכיים הופכים לקשים יותר לבקיעה ומעכבים את בקיעת השן הקבועה. לכן חשוב לפנות לרופא שיניים ללא דיחוי לאבחון וטיפול לפי הצורך. בחלק מהמקרים הרופא ימצא שתהליך הצמיחה של השן הקבועה תקין ונחוץ המשך מעקב בלבד.

אני פוחדת מאד מטיפול שיניים. מה עליי לעשות?

את לא לבד. בין 9-15% מהאוכלוסייה סובלים מאותה בעיה. עלייך לפנות לרופא שיניים ולדבר איתו על הבעיה. אם הוא אינו מתייחס ברצינות לפחדייך, עלייך לפנות לרופא אחר. יש מספר דרכים להתגבר על פחד מהטיפול ברפואת שיניים מודרנית, ועל הרופא המטפל להתאים עבורך את הדרך הטובה בשבילך.

אני רוצה לשנות את הצורה החיצונית של השיניים שלי. מהן האפשרויות העומדות בפניי?

יש מספר דרכים לטיפול, כולן תלויות במצב הקליני של השיניים. כעיקרון ניתן לבצע שחזורים מחומרים מרוכבים עם התאמה מושלמת לצבע השן, כתרים מחרסינה או מזירקוניה, או וינירים שנדבקים לחלקה הקדמי של השן. ישנה גם טכניקת העיצוב מחדש בעזרת מקדח.

האם צריך לשלם על הבדיקה שעושה רופא השיניים?

השאלה עצמה נולדה כתוצאה מהתנהגות "מקובלת" של חלק מרופאי השיניים עצמם. אילו כולם היו גובים תשלום עבור הבדיקה, הרי שהשאלה לא הייתה עולה כלל.

נכון לכתיבת שורות אלו, על פי הנתונים של משרד הבריאות בישראל רשומים 13,227 בעלי רישיון לעסוק ברפואת שיניים כללית. ככל הנראה, התחרות בין רופאי השיניים הכלליים גבוהה וחלקם מוכנים לוותר על גביית תשלום עבור בדיקה לצורך שיווק המרפאה. זאת עובדה.

לעומת זאת, רק 1,238 רופאי שיניים בישראל קיבלו תואר מומחה מטעם משרד הבריאות בכל ההתמחויות יחד. הבדיקה של רופא שיניים מומחה תהיה בתשלום. זאת גם עובדה.

המונח "חינם" בניהול עסקים נולד כצעד שיווקי להגדלת מכירות. העסק "מקריב" תמורה קטנה כפיתיון בתקווה להרוויח ממכירה של סחורות או שירותים אחרים.

יש ויכוח גדול בין הרופאים אם נכון לנהוג באותה שיטה בשירותי רפואה והאם במקרה של רפואת שיניים המטופל זוכה לבדיקה יסודית כשהיא בחינם?

האם רופא שיניים שבודק את המטופל ללא תשלום מחויב באותה מידה כמו רופא שמקבל תמורה עבור הבדיקה?

מה אם אתה המטופל מספר 9 שעשה בדיקת חינם באותו יום ולא המשיך לטפל אצל הרופא הבודק, או מספר 72 באותו החודש?
מה מידת האמינות של תכנית טיפול שניתנה בחינם תוך ידיעה שלמטופל אין כל התחייבות לבצע טיפולים אצל הרופא הבודק?

הרופא לא אוהב לעבוד בחינם בדיוק כמוכם. סביר להניח שהוא לא מרגיש כלפיכם רגשות חיוביים במיוחד בזמן בדיקת "חינם".

האם זה נכון מבחינתכם לקחת חלק במצג של "בדיקה חינם" ולמצוא את עצמכם על כיסא של רופא שיניים שאולי מסתייג מכם?

האם לא עדיף שירגיש הכרת טובה והערכה?

כל אחד יחליט לעצמו.